לבחור בצבע

כשנולדתי בגיאורגיה השם האמצעי העברי שקיבלתי הוא "שמחה", במשך השנים לא ייחסתי לכך חשיבות רבה ואולי אפילו הרגשתי מבוכה סביב השם הזה. כשהייתי צריכה לבחור את "שם הבמה" שלי פתאום הרגשתי חיבור למשמעות ולעשייה שלי ומה שאני מביאה באומנות שלי, אז בחרתי בדרך שלי להשתמש בשם, באותה המשמעות עם מצלול נעים יותר עבורי וכך נולדה JOY.

כתבתי על זה גם בפוסט, מוזמנים להציץ כאן

התחלתי לצייר בשנות ה-20 לחיי, להתנסות בציור על קנווס, זה התחיל בקנווסים קטנים ובשכבה אחת של צבע, מאוד חד מימדי. עיקר הציורים שלי התבססו על צורות טרייבלים (שזה היה באופנה בזמנו) שמהן יצרתי תמונה שלמה. אחרי המון נסיונות, וכן, גם סרטונים שדרכם הייתי לומדת טכניקות חדשות, אפשרויות נוספות, כלים ליצירה והמון לימוד עצמי, קלטתי שאפשר לצייר בשכבות של צבע וכל שכבה יכולה לכסות את השכבה הקודמת, מה שמאפשר ליצור הרבה יותר עומק על הקנווס. התחלתי לעבוד עם גוונים וטקסטורות מיוחדות ובמידה רבה זה מה שמלווה אותי עד היום באומנות שלי.

אני לאו דווקא יודעת כמו שאני חוקרת ומגלה. תהליך היצירה הוא תהליך מורכב, ולאורך כל התהליך אני אקטיבית ביצירה עצמה, בין אם היצירה נולדה מרעיון שיש לי, מחיבור לצבע או גוונים מסויימים שאני רוצה ליצור, זה יכול להיות מהתנסויות בחומרים חדשים או התמקצעות עמוקה יותר במוכר, ולפעמים אני בכלל מגלה את המשמעות של היצירה עבורי רק במבט לאחור. וכמו שחשוב לי להיות אקטיבית מצד אחד, שאני מגיעה לרגע המגע של המכחול עם הקנווס, ליצירת הטקסטורה, לשילוב הצבעים, חשוב גם להשתחרר ולשחרר, לאפשר למכחול לנוע בחופשיות, לפעמים בתיאום מופתי למקצב המוסיקלי ברקע ולאפשר ליצירה להוביל אותי. כך נוצרת מערכת יחסים הדדית ביני לבין היצירה בה אני מזינה אותה והיא אותי בסינרגיה וריקוד מחול מהפנט.

ממש לא. לא חשבתי על עצמי אף פעם באופן הזה, לא חשבתי שיש לי משהו שאין לאחרים מבחינת הכשרון. זה משהו שהתפתח עם הזמן. יחד עם זאת, ידעתי כבר מגיל צעיר שאני מתחברת ליצירה, השיעור המועדף עליי בבית ספר היה מלאכה, שם למדנו גם לצייר ולפסל. מאוחר יותר למדתי קולנוע, ותמיד היה לי חיבור לסוגים שונים של אומנויות. גם היום, אחרי עשרות ציורים שנמכרו והוצגו, אני עדיין חושבת שאני יותר "עושה" מאשר "מוכשרת", כלומר העשייה היא החלק העיקרי בפיתוח הכשרון. עצם החקירה, התהליך, ההתנסות המתמדת, הניסיון וההצלחה בביטוי מחשבות ותחושות, היא שמביאה את ה"כשרון" לצאת, ולכן אני מרגישה שזאת זכות שאני ממשיכה לחקור ולגלות מה שאני אוהבת, ומה אני יכולה להעניק בחזרה לעולם.

תהליך היצירה משתנה, תלוי בהרבה גורמים במקביל. לפעמים הכל זורם כבר מההתחלה והדרך שלי ברורה, ולפעמים זה עלול לקחת קצת יותר זמן למציאת האיזון ביצירה, תלוי סגנון ואופי היצירה, מציאת הדרך שלי להביא את הרעיון שמתנגן לי בראש לידי ביטוי. לפעמים הרעיון גם משתנה תוך כדי עשייה ומוביל למשהו חדש ומרתק. כולם מיוחדים בדרכם, והתהליך הכללי של מעבר מרעיון ליצירת אמנות גמורה תמיד מרתק אותי.